בעיניה מי יודע … עננים אפורים מתפזרים לארבע רוחות … נחל אכזב מתמלא … דשא ירוק מכסה … והמרחב נפתח … לשמיים זוג עיניים … מביטות מחפשות צוללות בכחול הקר … מרחפות באוויר … אל הזהב המאיר … את שיערה הרך … משאלה מה את רואה … מה בליבך הצוחק אל אותה הדממה … אז את עיני לי תפקח … קשת אחת במזרח … והלא די בכך
והלא די לי, די לי בכך … והלא די לי … והלא די בכך

«hopscotch- נועה קופצת קלאס», foto de Dubi Feiner, 10 de enero de 2006.

«hopscotch- נועה קופצת קלאס», foto de Dubi Feiner, 10 de enero de 2006.

En los ojos de ella, ¿quién sabe? / Nubes grises se disipan a los cuatro vientos / Un torrente seco se desborda / Cubre hierba verde / y se abre la inmensidad. / Contemplan dos ojos / el cielo, buscan, se hunden en el frío azul / flotan en el aire / al oro que da luz / a sus cabellos suaves. / Mishaela, ¿qué ves? / ¿Qué tiene tu corazón que ríe / de aquel silencio? / Que los ojos me abra pues / un arco iris en oriente, / ¿y no hay de sobra con esto?

¿Y no me sobra, no me sobra con esto, / no me sobra / y no sobra con esto?

Noa/Achinoam Nini/אחינועם ניני y Gil Dor/גיל דור, «Mishaela», del disco אחינועם ניני וגיל דור בהופעה Achinoam Nini and Gil Dor Live»), 1991.

נ”ב

נשאר התרגום כמו שהוא כתוב מעל אף על פי שנראה לי בשמעי את השיר כי, בשורה ”מה בליבך הצוחק אל אותה הדממה”, נועה לא מבטאת את השורה הזאת בדיוק כך. עם זאת, לא הצלחתי להבין את המילים, שבין המילה ”הצוחק” לבין המילה ”הדממה” וגם לא מצאתי רמז אחר למה שהיא אומרת בשיר לאמיתו של דבר.

חדפ”פ